| אודות על חבלים אטרקציות לבת מצווה יום הולדת לילדים אטרקציות לבר מצווה יום הולדת למבוגרים גלריית תמונות גלריית סרטים פתרונות על חבלים יום כיף בית ספרי פרוייקטים מיוחדים הפעלות לימי הולדת משחק עסקים תרומה לקהילה תוכנית לימודית מכתבי תודה והערכה פעלולים על חבלים קישורים הכשרת מנחים חורשת על חבלים בשיתוף רשטג טגח כתבו עלינו פרפראות סנפלינג וטיפוס בארץ אטרקציות נילוות מאמרים מבצע מגוף צעדות משחקי ילדות יום גיבוש חברת יס טיולים בארץ אומנות על חבלים תכני קורס סנפלינג צור קשר |
בס"ד
חבלים ורצועות
חבל הוא התוצר הסופי של שזירה או ליפוף של מספר סיבים טבעיים או סינתטיים. החבלים הראשונים נעשו מסיבים טבעיים כגון: אגבה, מנילה, כותנה, סיזל וכו'. שימושם העיקרי
היה נשיאה ותמיכה של משאות כבדים, אך גם כעזר בביצוע "עבודות גובה" הן בתחום האסטרטגי,
בניית מסתור והגעה אליו והן בתחום התזונתי מציאת מזון במקומות קשים להגעה. התגלית המעניינת ביותר בתחום זה,
היא בניית מקדשים בודהיסטים בסין, שנבנו בטכניקות גלישה לפני כ- 1600 שנה.
חבלים אלו נעשו ע"י יצירת לחצים תוך יצירת לחצים תוך שימוש בסיבים רבים המלופפים בכיוונים מנוגדים, כלומר:
איגדו מספר סיבים, שזרו אותם בחוזקה לכיוון אחד ויצרו חבל דק לאחר מכן איגדו מספר יתרים כדוגמת הראשון,
ליפפו בחוזקה ויצרו גדיל וכך, תוך כדי ליפופים לשני הכיוונים לסירוגים נוצרו החבל לפי העובי הדרוש.
לחבל זה היו עדיין מספר חסרונות:
חבל קרמנטל - חבל הבנוי מליבה (קרן) ומעטפת (מנטל). המבנה הפנימי – הליבה של כל חבל משתנה
בהתאם לכל יצרן וסוג חבל. חבלי הקרמנטל נחלקים לשני סוגים:
תכונות של חבל דינמי בקוטר של o מתיחות בזמן פעילות רגילה ( o מתיחות עד קריעה כ- 55% o יכולת ספיגת אנרגיה גבוהה (כוח בלימה של כ- o לפני שיווקו נבדק החבל במקדם נפילה של 1.78 · חבל סטטי: משמש לפעולות סטטיות כדון – משיכה, הרמה, גלישה וחילוץ.
קריטריונים לפסילת חבלים ורצועות חבלים
רצועות
לסיכום: כשאנו ניגשים לעבודה בחבל עלינו להבין שהחבל מחזיק את חיינו ולכן חשוב מאוד לדעת את מירב תכונותיו,
יתרונותיו וחסרונותיו. לכן קלות דעת לגבי הפעילות בחבל יכולה בהחלט להביא לאסון !
מושגי יסוד הקשורים לחבלים
יש לציין, כי לכל סוג חבל יכולת ספיגת אנרגיה ספציפית המאפיינת אותו. · כוח בלימה (IMPACT FORCE): הכוח המרבי המופעל על חבל כתוצאה מבלימת נפילה.
כוח בלימה של
זו עלול לגרום לנזקי גוף חמורים ובלי הפיכים.
· זמן הבלימה (IMPACT TIME): פרק הזמן בו החבל סופג את הנפילה. החבל מתכווץ ונמתח מספר פעמים עד לעצירתו המוחלטת. · מקדם נפילה (FALL FACTOR): היחס שבין אורך הנפילה לאורך החבל שבלם את הנפילה.
קשרים מהו קשר? קשר הוא פיתול של החבל עצמו. ¨ קשר מחליש את החבל (כיפוף החבל יותר מתח בסיבים החיצוניים ויכולת החבל לשאת עומס אחרי שבירה נמוך יותר)
לכן, כשבונים קשר יש להקפיד על צורתו וכיננו כך שיחליש את החבל כמה שפחות.
¨ "קשר יפה הוא קשר טוב". לכל קשר צורה ייחודית, שרק בה הוא נכון. ¨ רצוי שהקשר יהיה קל לבנייה ונוח להתרה, אחרי שהופעל עליו עומס. ¨ יש להשאיר שרך באורך של 5- ¨ לכל קשר מבנה ותכונות המייחדים אותו לשימושים מסוימים ולכן, יש להשתמש בקשרים בהתאם. ¨ אחרי בניית קשר, יש להדק אותו מעט, כדי שלא יאבד את מבנהו בזמן, שלא פועל עליו עומס. קשר בוהן קשרי לולאה פרפר אלפיני קשר (לולאת) הצלה לולאת שמינית מולבשת
החלשות קשרים באחוזים
חלוקת משקל לכל אחיזה בסלע נקבע עד כמה ניתן לסמוך עליה על פי שיקול דעת כמובן! כלומר – במידה ועל פי שיקולנו 2 אחיזות מסוימות היכולות לעמוד בעומס, שיופעל על העיגון,
כל אחת מהן תהיה אחיזה של 50%.
ü ü פתח הטבעת כלפי מעלה לכיוון העבודה ü בין הטבעת נחבר רצועה או חבל ü בסוף החלוקה בנקודה הסופית של הרצועה יש לחבר טבעת עם נעילה או 2 טבעות ללא נעילה כאשר הגשרים מנוגדים זה לזה ü יש לפתל את הרצועה בחלוקת המשקל וליצור את האות "ע" ü כעת כל העומס יופעל באופן זהה ב- 2 או 3 הנקודות, גם אם תיווצר תזוזה של כיוון משיכת הטבעת המרכזית.
בטיחות בעבודה בטיחות המדריך חשוב לזכור שהמדריך נמצא ברמת סיכון הגבוהה ביותר לכל אורך העבודה. המדריך נמצא כל הזמן על שפת מצוק, צריך להתנתק מאבטחות ולהתחבר אליהן. המדריך צריך להתקין את המערכת, המדריך חייב להיות מסוגל לתפעל מעצורים וכשלים במערכת. ובסופו של דבר, המדריך הוא האחראי על הקבוצה והמנהיג שלה באותה נקודת זמן. אם המדריך יפגע – כל הקבוצה תמצא בסיכון !!! ולכן, האבטחה שלך – המדריך – חשובה לביטחון כל הקבוצה ולא רק לביטחונך האישי. זיהוי נקודות קריטיות בכל תהליך ההגלשה ותפעול תקלות חשוב לעצור בכל שלב ולבדוק שאין לנו נקודות קריטיות. נקודות קריטיות יכולות להיות: · פרוסיק בודד במקום טנדאם פרוסיק בחלק הקדמי של החבל · פרוסיק בודד במקום טנדאם פרוסיק בחלק האחורי של החבל · שחרור אמצעי חיכוך ללא אמצעי חיכוך נוסף · החלפת אמצעי חיכוך בגלגלת (שינוי מעכרת הורדה למערכת הרמה) ללא הוספת "מערכת על חזור" כגון –
טנדאם פרוסיק או מעצור מכני אחר על החבל הראשי.
· מעבר קשר · פתיחת טבעות תחת עבודה · טבעות לא נעולות · קסדה · ריתמה · אבטחת המדריך !!!
הכנת עמדת גלישה קודם כל להתאבטח ! חשוב לזכור שהמדריך נמצא ברמת הסיכון הגבוהה ביותר לכל אורך העבודה. לפני תחילת עבודה בשפת מצוק על המדריך להתאבטח ללא סיכון מיותר במידת האפשר. מיקום המדריך תכנון מראש על עמדת ההגלשה ימנע הרבה תקלות וישפר את איכות העבודה בשפת המצוק. חשוב לזכור כי המדריך עובד בשפת המצוק שעות ארוכות, ולכן נוחות העבודה ויעילות תפעול
המערכת הינה חיונית להגלשה בטוחה ומניעת תאונות.
קשר עין עם הגולש רצוי לתכנן את עמדת ההגלשה כך שהמדריך ימצא בנקודה בה הוא יכול לראות את הגולש לכל אורך המצוק. קשר עין עם הגולש הינו קריטי ביותר בשפת המצוק. קשר זה חשוב הן כדי: · להנחות את הגולש הלא מיומן על טכניקת הגלישה. · להנחות את הגולש כיצד לעבור את שפת המצוק ללא התהפכות ולצפות מראש תקלה כזאת. · להעניק תחושת בטחון לגולש. קשר עין עם הקבוצה לא פחות חשוב הינו הקשר עם הקבוצה בזמן העבודה. יש נטייה טבעית של קבוצות להתקרב לשפת המצוק בצורה מסוכנת ו/או להתפזר לאזורים אחרים
מסביב למצוק אשר טומנים לא פחות סכנות. על המדריך להיות מסוגל, ככל שניתן, להיות בקשר
עין עם הקבוצה ולהנחות אותה בהתאם לקצב העבודה.
חבל ראשי וחבל גלישה מיקום החבל הראשי וחבל הגלישה הינו קריטי לנוחות העבודה ובסופו של דבר – לבטיחות הגולש והמדריך.
חשוב לתכנן היטב את מיקום העגינות ביחס לחבלים.
במידת האפשר רצוי לצפות את כיוון הגלישה לאורך המצוק וכיווני הסטייה של החבלים
ולמנוע הצלבה על החבלים במהלך העבודה.
בדרך כלל רוב הגולשים הינם ימניים, לכן רצוי למקם את חבל האבטחה מצד ימין וחבל הגלישה מצד שמאל
(כשאנו מסתכלים לכיוון שפת המצוק) בכדי למנוע את הצלבת החבלים.
מיקום מערכת ההגלשה לאורך החבל הראשי יעילות האבטחה כדי שהאבטחה תהיה יעילה על המדריך להימצא מאחורי אמצעי החיכוך.
אם אמצעי החיכוך נמצא רחוק מדי משפת הצוק (קרוב יותר לעגינות), הרי שהמדריך ימצא
מלפני אמצעי החיכוך והאבטחה לא תהיה יעילה במקרה חירום.
תחושת הבטחון של הגולש הגולש סומך על המדריך (ופחות על עצמו), ולכן חשוב שחבל האבטחה יכנס לעבודה
(יהיה מתוח ויעניק לגולש תחושת בטחון) עד לפני שפת המצוק.
כדי לאפשר זאת, יש למקם את אמצעי החיכוך על החבל הראשי רחוק יותר משפת
המצוק וקרוב יותר לעגינת החבל.
ההחלטה על מיקום אמצעי החיכוך על החבל הראשי הינה איזון בין צרכים שונים ומנוגדים: הצורך בתחושת הבטחון של הגולש (הרחקת אמצעי החיכוך משפת המצוק), והצורך של המדריך
להימצא קרוב לשפת המצוק (לקשר עם הגולש), ועם זאת לבצע אבטחה יעילה (להימצא מאחורי אמצעי החיכוך.
לעולם לא ניתן לאזן את כל השיקולים ! ולכן, שיקול הדעת של המדריך הוא שייקבע את המיקום הסופי. מיקום חבל העבודה (גוגל מוגל) חשוב למקם את יתרת חבל האבטחה קרוב למדריך ולאמצעי החיכוך במערכת ההגלשה,
זאת במטרה למנוע חציית חבלים אחרים (בעיקר מתחת לחבלים עובדים), פיתולים בין החבלים,
לשמור על נוחות העבודה של המדריך, והכי חשוב: לשמור על סדר בעבודה והפרדה ברורה בין המערכות השונות בעמדת הגלישה.
לצפות תקלות מראש חבל קצר – רצוי ללמוד את המסלול בו מעבירים את הקבוצה ואת גובה המפלים / מצוקים
והמכשולים הקיימים בהם. באם צריך להאריך חבל, יש להצטייד בחבלים רזרבים נוספים.
באם צריך לבצע מעבר קשק, יש להכין ציוד מתאים מראש.
אין קשר עם תחתית המצוק – כאשר אין לנו קשר עין או קשר ורבלי עם הגולש בתחתית המצוק
חשוב להיות בטוחים שהגולש הגיע לתחתית המצוד לפני הרמת חבל האבטחה.
באם אין אנחנו בטוחים ב- 100% שהגולש נמצא בתחתית המצוק, חשוב לנעול את חבל האבטחה לפני הרמה. גישה לא נוחה – חשוב לתכנן איפה מתחילים לאבטח את הגולש הבא
(איפה מקליפים אליו את חבל האבטחה הראשי)? לחשוב האם הוא בסכנה לפני ההגעה אל המדריך והוא נמצא בסיכון גבוה).
בטיחות הקבוצה – קשר עין עם הקבוצה חשוב לכל אורך תהלך העבודה.
יש למנוע התקרבות של אנשים בקבוצה לשפת המצוק, חשוב לזכור! האחריות על כל הקבוצה הינה של המדריך.
על המדריך להיות מסוגל להתמודד עם לחץ הקבוצה להתקרב לשפת המצוק,
עם צלמים נועזים המתעקשים לתעד את גלישת החבר (או לתעד את הנפילה שלהם לתחתית המצוק).
שפת מצוק / התהפכות גולש – הדכה נכונה והרגעת הגולש הינם מכריעים בשפת המצוק.
זוהי הנקודה הקשה ביותר למעבר לכל גולש ולכן חשוב לעבוד לאט ולהנחות בצורה ברורה
ואסרטיבית את הגולש על מיקום הרגליים, מיקום הידיים וצורת התנועה לאורך המצוק.
מניעת סטיית חבל הגלישה – במקרה של חשש מהצלבת חבלים (כתוצאה מסטיית גולש לאורך המצוק)
חשוב לבצע עגינה משנית לחבל הגלישה, בכיוון נגדי לכיוון הסטייה הצפוי.
במידת האפשר, רצוי להעביר את עמדת המדריך לצד ההופכי לכיוון סטיית חבל הגלישה. טנדאם פרוסיק מטרה שימוש במיתרי עזר – פרוסיק – כיחידה ראשית במערכת הגלישה / הרמה. זכור! פרוסיק אחד לעולם אינו מהווה מערכת ראשית, אלא מיתר עזר. טנדאם פרוסיק כן! שימושים על חזור במערכת הרמה – בעת העלאת גולש למעלה / צמצום החבל תחת עומס.
טנדאם פרוסיק מאפשר לנו למשוך את החבל בביטחה ללא צורך בנעילה של החבל בכל פעם מחדש.
ניתוק אמצעי חיכוך מחבל ראשי (ללא אמצעי חיכוך נוסף) – אם היינו מנתקים את אמצעי החיכוך של החבל
ללא מעצור אחר במערכת, הרי שהחבל היה ממשיך לזרום בכיוון העומס והגולש היה נופל לתחתית המצוק.
טנדאם פרוסיק מאפשר לנו לנתק את אמצעי החיכוך בביטחה, כאשר הטנדאם פרוסיק הופך
להיות הנקודה הקריטית בחבל, מוריד את העומס מאמצעי החיכוך ומאפשר לנו לנתק אותו ולהרכיב אותו שוב מאחורי המכשול.
שיטה מחברים שני פרוסיקים לחבל העבודה. פרוסיק קצר – עובד תחת עומס. פרוסיק ארוך יותר – רפוי לגיבוי בלבד. פתרונות חלופיים שימוש בקשר היידן ברצועה (סלינג) – רצועה מהווה 100%. ניתן להשתמש ברצועה אחת בקשר
היידן במקום טנדאם פרוסיק. עקב הקושי לתפעל קשר היידן אחרי שהופעל עליו עומס,
מומלץ להשתמש רק בצד נייח לחלוטין שבו הקר לא צריך לזוז לאורך החבל.
שימוש ביתרת החבל ליצירת חבל חלופי (קשר מוט בעניבה) – במקרה אין לנו מספיק פרוסיקים ליצירת מערכת טנדאם פרוסיק ליצירת מערכת טנדאם פרוסיק
בשיני צידי החבל העומד. ניתן להשתמש ביתרת החבל שלא עובד ליצירת "חבל חדש" אשר
יאובטח לנקודת העגינה בצידו האחורי ולטנדאם פרוסיק בצידו הקדמי.
*יש להיזהר לא לשחרר את אמצעי החיכוךמהחבל העובד לפני חיבור המערכת העוקפת. *שים לב: באיזה חלק של החבל הולכים להשתמש ... !!!
מטרה שחרור העומס מחלק של החבל (בד"כ בסמוך לאמצעי החיכוך) ע"י הרמת הגולש מרחק קצר ובמהירות. אזהרה ! מכונת פרוסיק בנויה מפרוסיק אחד בכל צד, ולכן איננה מהווה מערכת בטוחה ראשית. אם יש צורך בשחרור אמצעי חיכוך על החבל הראשי, חובה להשתמש בטנדאם פרוסיק !!! מכונת פרוסיק בד"כ תשמש אותנו למעבר קשר על החבל הראשי (חבל האבטחה) או לפתרון תקלה באמצעי החיכוך (פיתול של החבל וכדומה). שימוש במכונת פרוסיק לצורך מעבר קשר בחבל האבטחה (החבל הראשי) 1. יש אמצעי חיכוך נוסף – א. נחבר אמצעי חיכוך נוסף / חדש בסמוך ללולאה של אמצעי החיכוך הראשוני. ב. ננעל את אמצעי החיכוך החדש בשני חצאי קביעות. ג. נחבר פרוסיק על חבל האבטחה בין אמצעי החיכוך לבין הגולש (לפני אמצעי החיכוך). ד. נחבר את יתרת החבל מאחור בקשר כל שהוא או לפרוסיק נוסף בכדי ליצור ממנו "חבל הרמה" חיצוני וחדש במערכת. אזהרה ! אין לפתוח את הטבעת החבל הראשי או כל טבעת אחרת תחת עבודה !!! יש להשתמש בטבעות נפרדות למערכות עומס שונות. ה. את החבל החדש נעביר דרך טבעת הפרוסיק הקדמי (לפני אמצעי החיכוך) ונבצע הרמה של הגולש, עד לשחרור העומס מאמצעי החיכוך. ו. ננעל את החבל לפרוסיק האחורי בשני חצאי קביעות. ז. נשחרר את אמצעי החיכוך הראשוני (עם התקלה) מהחבל. אזהרה ! יש לוודא כי אמצעי החיכוך הנוסף נעול בשתי חצאי קביעות !!! ח. נשחרר את החבל הפרוסיק האחורי ונוריד לאט ובזהירות את הגולש עד להחזרת המתח לחבל העבודה הראשי. ט. ננקה את כל המערכת והמשך הורדה. 2. אין אמצעי חיכוך נוסף – א. יש להשתמש בטנדאם פרוסיק בשני צידי החבל (או רצועה עם קשר היידן) !!! ב. התהליך זהה החל משלב ג, אולם בכל מקום שרשום פרוסיק, יש לוודא שחיברנו טנדאם פרוסיק !!!
או התחברנו לנקודה ראשית במערכת כגון: לולאה שהיא בחבל האבטחה או טבעת ראשית בעגינה.
ג. לפני שחרור אמצעי החיכוך – יש לוודא שוב שאין לנו נקודת קריטיות במערכת !!! ד. חשוב לזכור! חיי הגולש תלויים בטנדאם פרוסיק. יש לוודא שהפרוסיקים תקינים.
מעבר – קשר – במערכת הורדה / משלף *בכל מקום בו מצוין פרוסיק (Prusik), הכוונה היא לטנדאם פרוסיק !!! ולא לפרוסיק בודד.
מעבר – קשר – במערכת הרמה / מערכת רווח כח Z *בכל מקום בו מצוין פרוסיק (Prusik), הכוונה היא לטנדאם פרוסיק !!! ולא לפרוסיק בודד.
מערכת הורדה "משלף" 1. שיטת גלישה / הורדה באופן פסיבי המתאימה לאירועים הבאים: ü פריסת חבל לאורך מצוק בעל מכשוללים בלתי נראים לעין וחוסר קשר עין לתחתית המצוק. ü פריסת חבל לאורך מצוק בעת שנושבת רוח פנים חזקה. ü צורך להורדת גולש בלתי מנוסה ü הורדה מהירה של מספר גולשים 2 או 3 ביחד. 2. הגורמים המשתתפים ובעלי התפקידים: צוות הורדה הכלול 3 אנשי צוות מהם 2 מדריכים. א. מפעיל מכונת משלף 1 – מכונה ראשית ב. מפעיל מכונת משלף 2 – מכונה משנית ג. מקשר לניהול פעולות ההורדה ויצירת קשר בין ה"נשלף" למפעילי המכונות. 3. הציוד הדרוש: א. ה"נשלף" ציוד גלישה רגיל עם 2 טבעות מאובטחות ללא אמצעי חיכוך. ב. מפעיל מכונה ראשית – מערכת גלישה, אמצעי חיכוך, חבל אבטחה למקרה של משטח עבודה צר. ג. מפעיל מכונה משנית – כמו מפעיל מכונה ראשית. ד. ה"מקשר" – חבל אבטחה, חבל חירום, ערכת מדריך. 4. סדר הפעולות: 1. התחברות ה"נשלף" אל קצוות חבלי השליפה לרתמה ללא נקודות קריטיות בהתאם לסדר הבא: 1) קצה חבל המכונה הראשית בלולאת שמינית בתוספת חצי קשר דייגים בקצה חבל למטרת סימון חבל ראשי. 2) קצה חבל המכונה המשנית בלולאת שמינית 2. מתיחת החבלים מכוון ה"נשלף" אל אמצעי החיכוך ואבטחתם על ידי מפעילי המכונות. 3. בדיקת המערכת על ידי ה"מקשר" לאחר אבטחתו. 4. מתן הוראה לתחילת פעולה השליפה – "תחילת הורדה". 5. ה"נשלף" מותח את המערכת לאחור ושוקע לכיוון תחתית המצוק. 6. מפעילי המכונות משחררים את האבטחות ומוכנים להורדה – שחרור חבלים דרך אמצעי החיכוך בהתאם להוראות ה"מקשר". 7. וידוי הגעת ה"נשלף" לתחתית המצוק על ידי ה"מקשר" (קשר עין, קול, אלחוטי, סימן מוסכם בחבלים). 8. שינוי יעוד המערכת בהתאם לאפשרויות הבאות: 1) הפיכת מערכת השליפה לעמדת גלישה · הרמת החבל המשני למשטח העבודה והפיכתו לחבל אבטחה. · השארת החבל הראשי כחבל גלישה קבוע. · שינוי תפקיד מצוות שליפה למדריך מאבטח. 2) הפיכת מערכת השליפה למערכת הרמה Z
מערכת משלף
עקרון הפעולה של מערכת רווח כוח ההסבר המובא להלן נועד להסביר בצורה פשוטה וברורה את עקרון הפעולה של מערכות רווח הכוח ולתאר את אופן חישוב רווח כוח. הגדרת מושגים: v מערכת כוח רווח: מערכת רווח כוח הנה מערכת המסייעת למפעיל אותה להתגבר על כוחות,
הן ע"י הקטנת הכוח הנדרש והן ע"י הכוונת הפעלת הכוח מעמדה נוחה יותר.
v יתרון מכני: היתרון המכני היינו היחס בין ה"כוח המתנגד" (הכוח שיש להתגבר עליו) לבין ה"כוח הפועל"
(הכוח בו מושכים) המופעל באמצעות המערכת.
v מערכת תאורטית: מערכת תאורטית הנה מערכת שבה לא נלקחים בחשבון משקל מרכיביה וכוחות החיכוך ביניהם. דוגמאות של מערכות רווח כוח
על מנת לחשב בצורה יעילה "רווח כוח" להלן מספר "כללי אצבע" אשר נועדו להקל על פעולת החישוב ולעשותה נוחה יותר. כללי אצבע: 1. חישוב רווח הכוח מתחיל מנקודת המשיכה. כלומר, מתחילים את החישוב מהנקודה
בה מושכים את החבל עד לנקודת האחיזה על המשקל.
2. החישוב נעשה בעזרת הכלל הבא: הכוח המופעל על החבל בצידה האחד של הגלגלת שווה לכוח המופעל על המשך החבל בצידה השני. 1. כלל זה נובע מכך, שבגלגלת עובר חבל אשר העומס לכל אורכו הוא אחיד ללא תלות במיקומה של הגלגלת. 3. בחישוב יש להתייחס למערכת רווח הכוח כאל מערכת תאורטית 2. יש להבין כי הכלאה בין שיטת חישוב זו לאחרת עשויה להטעות. דוגמאות דוגמא א': W – מסמל את המשקל
v במקרים 1, 2 העומס שווה למשקל הוגף W ובמקרה 3 העומס על החבל שווה
למחצית מד עומס (זאת לצורך המחשה והבהרת עקרונות החישוב).
דוגמא ב': גלגלת שינוי כיוון: על מנת לדעת כיצד מתבטא הכוח (בו אנו מושכים את החבל) על המשקולת, נציב לפני
המשקולת מד עומס (זאת לצורך המחשת והבהרת עקרונות החישוב).
דרך חישוב רווח הכוח: נתחיל מנקודת המשיכה (כלל אצבע 1) – מושכים בכוח X ולכן על החבל מופעל כוח X .
על המשך החבל מצידה השני של הגלגלת מופעל גם כוח X (כלל אצבע 2).
חבל זה מחובר למד עומס, שיראה (במצב של שיווי משקל) שמופעל עליו עומס X.
מכאן, הכוח שבו אנו מושכים את קצה החבל מופעל גם בקצהו השני של מד העומס
(המשקולת כמובן). למעשה, אין זה חשוב איפה לאורך החבל נמקם את מד העומד – הוא תמיד יראה עומס X (כלל אצבע 2).
גלגלת המונחת בצורה זו נקראת "גלגלת שינוי כיוון" משום שהוא לא משנה את יחסי
הכוחות אלא רק משנה את כיוון הכוח המופעל.
על הגלגלת מופעל עומס כפו ל מזה המופעל על החבל וזאת מכיוון שמצידה האחד של
הגלגלת ישנו חבל אשר מפעיל על הגלגלת כוח X וגם מצידה השני של הגלגלת ישנו חבל
אשר מפעיל עליה כוח X ומכאן, שעל הגלגלת מופעל כוח 2X .
דוגמא ג': יתרון מכני 2: חישוב: לפי כלל אצבע 1 נתחיל מנקודת המשיכה – מושכים בכוח X ולכן גם על החבל מופעל כוח X. לפי כלל אצבע 2 גם על המשך החבל מצידה השני של הגלגלת (ולכן גם על המשקולת) מופעל כוח X2
(בהתייחס כמובן למערכת תאורטית כלל אצבע 3).
ניתן לראות זאת באופן אחר אם נבין, שהכוח שמפעילה המשקולת מופעל על דני חתכי חבל
כך שכל אחד מהם נושא רק במחצית מן העומס.
v מכאן ניתן להבין, שגלגלת המונחת בצורה זו יוצרת יתרון מכני ביחס של 1:2 כלומר – כוח שנפעיל בקצה המערכת יוכפל בסופה של המערכת. v כמו בכל מאזן של אנרגיה במצב בו אנו יוצרים רווח יש גם הפסד. v במקרה זה: היתרון המכני נוצר על חשבון אורך החבל אותו אנו צריכים למשוך ביחס ישיר אחד לשני. משמע, ככל שהיתרון המכני יגדל כך תגדל כמות החבל שנאלץ למשוך בכדי להרים את המשקולת.
ביתרון מכני 2 על מנת להרים את המשקולת
להרים את המשקולת
לסיכום: בדוגמא 3 ישנה מערכת יתרון מכני 2 ולכן על מנת להרים את המשקולת לגובה של
של חבל (כמובן בהפעלת מחצית מן הכוח שדרוש בדוגמאות 2, 1).
דוגמא ד': יתרון מכני 3 – מערכת רווח כוח Z:
v האותיות (A), (B), (C), (D) חישוב יתרון מכני 3 – מושכים את החבל בכוח X (כלל אצבע 1). על חבל המשיכה (A), על המשך החבל מציגה השני של גלגלת ה"בכמן" (B) וכן על המשך החבל מציגה
השני של גלגלת העיגון (C) מופעל כוח X (לכל אורך החבל, מנקודת המשיכה וכד לנקודת חיבור ה"בכמן" לחבל,
מופעל כוח X – כלל אצבע 2).
מכאן על גלגלת ה"בכמן" ולכן גם על ה"בכמן" עצמו מופעל כוח X2 וזאת מכיוון שחבל המשיכה (A)
מפעיל כוח X והמשך החבל מצידה השני של הגלגלת (B) מפעיל גם כוח X.
בנקודת חיבור ה"בכמן" לחבל פועלים שני כוחות משיכה: - קשר ה"בכמן" מושך בכוח של X2 - החבל עליו קשור ה"בכמן" מושך בכוח של X מכאן, מנקודת חיבור ה"בכמן" לחבל ועד למשקולת אותה אנו רוצים להרים קטע (D) מופעל כוח של X3 ולכן זהו יתרון מכני 3. כמובן שעל כך משיכת חבל באורך מסוים תעלה המשקולת שליש מאורך זה. עתה, לאחר שהנו את הכללים לחישוב רווח כוח ואת שיטת החישוב, חשוב לזכור: 1. שיטה זו נועדה ליצור מצב בו כל אחד יהיה מסוגל להבין ולחשב את מערכת רווח הכוח אותה בנה או ברצונו לבנות,
בצורה תאורטית.
2. מכיוון ששיטה זו הנה תאורטית יש להבין שב"שטח" לחיכוך יש תפקיד מכריע הגורם מספר שינויים במערכת התיאורטית: א. חיכוך החבל על המצוק יותר מצב בו צריך להפעיל יותר כוח על מנת להרים את המשקולת,
שכן כוח זה מתגבר לא רק על המשקל אלא גם על כוח החיכוך (חיכוך זה במקרים מסוימים
יכול להיות גדול מאוד ואף לגרום לקריעת החבל).
ב. החיכוך של החבל על הגלגלת, משטח העבודה והמצוק גורם למצב בו כל המערכת נכנסת לעומת גדול,
דבר המשפיע על העיגונים ושאר האמצעים במערכת.
ג. מכיוון שבמערכת רווח כוח ישנם מספר חבלים הנעים על משטח העבודה,
יש להבין שהוספת גלגלות וחבלים להגדלת כוח הרווח יוצרת לא רק רווח כוח גדול יותר אלא
חיכוך ועומסים יותר גדולים (דבר שלעיתים אינו לטובת המשתמש).
ד. זווית משיכה – חשוב מאוד להקפיד ולמשוך את קצה החבל במקביל לשאר מערכת ההרמה,
כלומר בזווית של 180 מעלות., כיוון, שבדיוק כמו בחלוקת משקל שאנו מבצעים בעיגון, גם במצב זה,
ככל שנגדיל את הזווית שבין החבל שאנו מושכים ושאר החבל (העובר בגלגלות ומתחבר למשקולת),
כך נאלץ להפעיל כוח רב יותר בכדי למשוך.
לכן, כל עוד אין אילוצי שטח המונעים משיכה במקביל לקו המחבר בין העיגון והמשקולת,
יש למשוך את החבל קרוב ככל האפשר לנקודת העיגון או לבצע "שינוי כיוון" ע"י הוספת גלגלת נייחת בנקודת העיגון.
לסיכום להלן הדגשים: 1. מתחילים את חישוב רווח הכוח מנקודת המשיכה והלאה. 2. הכוח על החבל בצידה האחד של הגלגלת שווה לכוח על המשך החבל בצידה השני. 3. בזמן חישוב מערכת רווח הכוח יש להתייחס אל מערכת רווח הכוח כאל מערכת תאורטית. 4. שימוש בשיטות אחרות עשוי להטעות. 5. היתרון המכני נוצר על חשבון אורך החבל אותו אנו צריכים למשוך. 6. זכור: בשטח לחיכוך יש חשיבות מכרעת ויש להבין ולהתייחס להשפעותיו.
מערכת הרמה בסיסית – Z v יש לקשור את ה"קשר האיטלקי" על טבעת אגסית (H.M.S), ואל על טבעת D רגילה. v נוהל זו הינו נקודת קריטית במערכת הגלישה !!! ביצוע תפקיד "גולש אחרון" יבוצע רק על ידי מדריך מיומן. v בסיום פעולת הגלישה באפיק נחל, המשך פעילות ללא יכולת פירוק התחנה והורדת הציוד בדרך עוקפת. v ביצוע גלישת המדריך תוך איסוף הציוד והשארת מינימום ציוד בתחנה והמשך הפעילות במורד אפיק הנחל. v הגורמים המשתתפים ובעלי התפקידים: 1. מדריך אחרון – "גולש אחרון" 2. מדריך מאבטח בתחתית המצוק באבטחה תחתית – יש לוודא שהנ"ל עומד עם קסדה. v סדר בפעולות: 1. ה"גולש האחרון" מאבטח את חבל הגלישה וחבל האבטחה לאחת ממערכות העגינה תוך השארת שרכים ארוכים של כ- 2. בניית עיגון להשארה בשטח. 3. העברת אחד השרכים דרך עיגון שנשאר בשטח. 4. חיבור חבל האבטחה לחבל הגלישה בקשר חיבור וסימון חבל המשיכה או הכפלת החבל במקרה שאורך החבל כפול מגובה המצוק. 5. חיבור 2 חבלי הגלישה דרך אמצעי חיכוך ל"גולש אחרון". 6. הודעה למאבטח התחתי – מוכן לגלישה. 7. אישור המאבטח התחתי כי הוא אוחז את קצוות החבל ומוכן לאבטחה. 8. גלישה מאובטחת על שני החבלים לתחתית המצוק. 9. משיכת אחד החבלים (המסומן) והעברת החבל השני דרך העיגון הנשאר עד נפילתו למטה. v דגשים: 1. סימון / זיהוי החבל שעומדים למשוך 2. מניעת חיכוך החבל בשפת המצוק 3. העברת הקשר בין 2 החבלים מעבר לשפות המצוק לפני הגולש 4. ביטול פיתולים בחבל בזמן המשיכה 5. ביצוע ניסוי משיכה לפני ירידת ה"גולש האחרון" 6. ביצוע תפקיד "גולש אחרון" רק על ידי מדריך מיומן. בס"ד חבלים ורצועות חבל הוא התוצר הסופי של שזירה או ליפוף של מספר סיבים טבעיים או סינתטיים. החבלים הראשונים נעשו מסיבים טבעיים כגון: אגבה, מנילה, כותנה, סיזל וכו'. שימושם העיקרי היה נשיאה ותמיכה
של משאות כבדים, אך גם כעזר בביצוע "עבודות גובה" הן בתחום האסטרטגי, בניית מסתור והגעה אליו והן
בתחום התזונתי מציאת מזון במקומות קשים להגעה. התגלית המעניינת ביותר בתחום זה, היא בניית מקדשים
בודהיסטים בסין, שנבנו בטכניקות גלישה לפני כ- 1600 שנה.
חבלים אלו נעשו ע"י יצירת לחצים תוך יצירת לחצים תוך שימוש בסיבים רבים המלופפים בכיוונים מנוגדים,
כלומר: איגדו מספר סיבים, שזרו אותם בחוזקה לכיוון אחד ויצרו חבל דק לאחר מכן איגדו מספר יתרים כדוגמת הראשון,
ליפפו בחוזקה ויצרו גדיל וכך, תוך כדי ליפופים לשני הכיוונים לסירוגים נוצרו החבל לפי העובי הדרוש.
לחבל זה היו עדיין מספר חסרונות:
חבל קרמנטל - חבל הבנוי מליבה (קרן) ומעטפת (מנטל). המבנה הפנימי – הליבה של כל חבל משתנה בהתאם
לכל יצרן וסוג חבל. חבלי הקרמנטל נחלקים לשני סוגים:
תכונות של חבל דינמי בקוטר של o מתיחות בזמן פעילות רגילה ( o מתיחות עד קריעה כ- 55% o יכולת ספיגת אנרגיה גבוהה (כוח בלימה של כ- o לפני שיווקו נבדק החבל במקדם נפילה של 1.78 · חבל סטטי: משמש לפעולות סטטיות כדון – משיכה, הרמה, גלישה וחילוץ.
קריטריונים לפסילת חבלים ורצועות חבלים
רצועות
לסיכום: כשאנו ניגשים לעבודה בחבל עלינו להבין שהחבל מחזיק את חיינו ולכן חשוב מאוד לדעת את מירב תכונותיו,
יתרונותיו וחסרונותיו. לכן קלות דעת לגבי הפעילות בחבל יכולה בהחלט להביא לאסון !
מושגי יסוד הקשורים לחבלים
יש לציין, כי לכל סוג חבל יכולת ספיגת אנרגיה ספציפית המאפיינת אותו. · כוח בלימה (IMPACT FORCE): הכוח המרבי המופעל על חבל כתוצאה מבלימת נפילה. כוח בלימה של
ומעלה נחשב למסוכן ביותר, כיוון שכוח ה- G המופעל על אדם בעת בלימה זו עלול לגרום לנזקי גוף חמורים ובלי הפיכים.
· זמן הבלימה (IMPACT TIME): פרק הזמן בו החבל סופג את הנפילה. החבל מתכווץ ונמתח מספר פעמים עד לעצירתו המוחלטת. · מקדם נפילה (FALL FACTOR): היחס שבין אורך הנפילה לאורך החבל שבלם את הנפילה.
מהו קשר? קשר הוא פיתול של החבל עצמו. ¨ קשר מחליש את החבל (כיפוף החבל יותר מתח בסיבים החיצוניים ויכולת החבל לשאת עומס אחרי שבירה נמוך יותר)
לכן, כשבונים קשר יש להקפיד על צורתו וכיננו כך שיחליש את החבל כמה שפחות.
¨ "קשר יפה הוא קשר טוב". לכל קשר צורה ייחודית, שרק בה הוא נכון. ¨ רצוי שהקשר יהיה קל לבנייה ונוח להתרה, אחרי שהופעל עליו עומס. ¨ יש להשאיר שרך באורך של 5- ¨ לכל קשר מבנה ותכונות המייחדים אותו לשימושים מסוימים ולכן, יש להשתמש בקשרים בהתאם. ¨ אחרי בניית קשר, יש להדק אותו מעט, כדי שלא יאבד את מבנהו בזמן, שלא פועל עליו עומס. קשר בוהן קשרי לולאה פרפר אלפיני קשר (לולאת) הצלה לולאת שמינית מולבשת
החלשות קשרים באחוזים
חלוקת משקל לכל אחיזה בסלע נקבע עד כמה ניתן לסמוך עליה על פי שיקול דעת כמובן! כלומר – במידה ועל פי שיקולנו 2 אחיזות מסוימות היכולות לעמוד בעומס, שיופעל על העיגון, כל אחת מהן תהיה אחיזה של 50%. ü ü פתח הטבעת כלפי מעלה לכיוון העבודה ü בין הטבעת נחבר רצועה או חבל ü בסוף החלוקה בנקודה הסופית של הרצועה יש לחבר טבעת עם נעילה או 2 טבעות ללא נעילה כאשר הגשרים מנוגדים זה לזה ü יש לפתל את הרצועה בחלוקת המשקל וליצור את האות "ע" ü כעת כל העומס יופעל באופן זהה ב- 2 או 3 הנקודות, גם אם תיווצר תזוזה של כיוון משיכת הטבעת המרכזית.
השפעת הזווית על העומס המופעל על העיגונים
בטיחות בעבודה בטיחות המדריך חשוב לזכור שהמדריך נמצא ברמת סיכון הגבוהה ביותר לכל אורך העבודה. המדריך נמצא כל הזמן על שפת מצוק, צריך להתנתק מאבטחות ולהתחבר אליהן. המדריך צריך להתקין את המערכת, המדריך חייב להיות מסוגל לתפעל מעצורים וכשלים במערכת. ובסופו של דבר, המדריך הוא האחראי על הקבוצה והמנהיג שלה באותה נקודת זמן. אם המדריך יפגע – כל הקבוצה תמצא בסיכון !!! ולכן, האבטחה שלך – המדריך – חשובה לביטחון כל הקבוצה ולא רק לביטחונך האישי. זיהוי נקודות קריטיות בכל תהליך ההגלשה ותפעול תקלות חשוב לעצור בכל שלב ולבדוק שאין לנו נקודות קריטיות. נקודות קריטיות יכולות להיות: · פרוסיק בודד במקום טנדאם פרוסיק בחלק הקדמי של החבל · פרוסיק בודד במקום טנדאם פרוסיק בחלק האחורי של החבל · שחרור אמצעי חיכוך ללא אמצעי חיכוך נוסף · החלפת אמצעי חיכוך בגלגלת (שינוי מעכרת הורדה למערכת הרמה) ללא הוספת "מערכת על חזור"
כגון – טנדאם פרוסיק או מעצור מכני אחר על החבל הראשי.
· מעבר קשר · פתיחת טבעות תחת עבודה · טבעות לא נעולות · קסדה · ריתמה · אבטחת המדריך !!!
הכנת עמדת גלישה קודם כל להתאבטח ! חשוב לזכור שהמדריך נמצא ברמת הסיכון הגבוהה ביותר לכל אורך העבודה. לפני תחילת עבודה בשפת מצוק על המדריך להתאבטח ללא סיכון מיותר במידת האפשר. מיקום המדריך תכנון מראש על עמדת ההגלשה ימנע הרבה תקלות וישפר את איכות העבודה בשפת המצוק. חשוב לזכור כי המדריך עובד בשפת המצוק שעות ארוכות, ולכן נוחות העבודה ויעילות תפעול
המערכת הינה חיונית להגלשה בטוחה ומניעת תאונות.
קשר עין עם הגולש רצוי לתכנן את עמדת ההגלשה כך שהמדריך ימצא בנקודה בה הוא יכול לראות את הגולש לכל אורך המצוק. קשר עין עם הגולש הינו קריטי ביותר בשפת המצוק. קשר זה חשוב הן כדי: · להנחות את הגולש הלא מיומן על טכניקת הגלישה. · להנחות את הגולש כיצד לעבור את שפת המצוק ללא התהפכות ולצפות מראש תקלה כזאת. · להעניק תחושת בטחון לגולש. קשר עין עם הקבוצה לא פחות חשוב הינו הקשר עם הקבוצה בזמן העבודה. יש נטייה טבעית של קבוצות להתקרב לשפת המצוק בצורה מסוכנת ו/או להתפזר לאזורים אחרים מסביב
למצוק אשר טומנים לא פחות סכנות. על המדריך להיות מסוגל, ככל שניתן, להיות בקשר עין עם הקבוצה
ולהנחות אותה בהתאם לקצב העבודה.
חבל ראשי וחבל גלישה מיקום החבל הראשי וחבל הגלישה הינו קריטי לנוחות העבודה ובסופו של דבר – לבטיחות הגולש והמדריך.
חשוב לתכנן היטב את מיקום העגינות ביחס לחבלים.
במידת האפשר רצוי לצפות את כיוון הגלישה לאורך המצוק וכיווני הסטייה של החבלים ולמנוע
הצלבה על החבלים במהלך העבודה.
בדרך כלל רוב הגולשים הינם ימניים, לכן רצוי למקם את חבל האבטחה מצד ימין וחבל הגלישה מצד שמאל
(כשאנו מסתכלים לכיוון שפת המצוק) בכדי למנוע את הצלבת החבלים.
מיקום מערכת ההגלשה לאורך החבל הראשי יעילות האבטחה כדי שהאבטחה תהיה יעילה על המדריך להימצא מאחורי אמצעי החיכוך. אם אמצעי החיכוך נמצא רחוק
מדי משפת הצוק (קרוב יותר לעגינות), הרי שהמדריך ימצא מלפני אמצעי החיכוך והאבטחה לא תהיה יעילה במקרה חירום.
תחושת הבטחון של הגולש הגולש סומך על המדריך (ופחות על עצמו), ולכן חשוב שחבל האבטחה יכנס לעבודה
(יהיה מתוח ויעניק לגולש תחושת בטחון) עד לפני שפת המצוק.
כדי לאפשר זאת, יש למקם את אמצעי החיכוך על החבל הראשי רחוק יותר משפת המצוק וקרוב יותר לעגינת החבל. ההחלטה על מיקום אמצעי החיכוך על החבל הראשי הינה איזון בין צרכים שונים ומנוגדים: הצורך בתחושת הבטחון של הגולש (הרחקת אמצעי החיכוך משפת המצוק), והצורך של המדריך
להימצא קרוב לשפת המצוק (לקשר עם הגולש), ועם זאת לבצע אבטחה יעילה (להימצא מאחורי אמצעי החיכוך.
לעולם לא ניתן לאזן את כל השיקולים ! ולכן, שיקול הדעת של המדריך הוא שייקבע את המיקום הסופי. מיקום חבל העבודה (גוגל מוגל) חשוב למקם את יתרת חבל האבטחה קרוב למדריך ולאמצעי החיכוך במערכת ההגלשה,
זאת במטרה למנוע חציית חבלים אחרים (בעיקר מתחת לחבלים עובדים), פיתולים בין החבלים, לשמור על נוחות העבודה של המדריך,
והכי חשוב: לשמור על סדר בעבודה והפרדה ברורה בין המערכות השונות בעמדת הגלישה.
לצפות תקלות מראש חבל קצר – רצוי ללמוד את המסלול בו מעבירים את הקבוצה ואת גובה המפלים / מצוקים והמכשולים הקיימים בהם.
באם צריך להאריך חבל, יש להצטייד בחבלים רזרבים נוספים. באם צריך לבצע מעבר קשק, יש להכין ציוד מתאים מראש.
אין קשר עם תחתית המצוק – כאשר אין לנו קשר עין או קשר ורבלי עם הגולש בתחתית המצוק חשוב להיות
בטוחים שהגולש הגיע לתחתית המצוד לפני הרמת חבל האבטחה.
באם אין אנחנו בטוחים ב- 100% שהגולש נמצא בתחתית המצוק, חשוב לנעול את חבל האבטחה לפני הרמה. גישה לא נוחה – חשוב לתכנן איפה מתחילים לאבטח את הגולש הבא (איפה מקליפים אליו את חבל האבטחה הראשי)?
לחשוב האם הוא בסכנה לפני ההגעה אל המדריך והוא נמצא בסיכון גבוה).
בטיחות הקבוצה – קשר עין עם הקבוצה חשוב לכל אורך תהלך העבודה. יש למנוע התקרבות של אנשים בקבוצה
לשפת המצוק, חשוב לזכור! האחריות על כל הקבוצה הינה של המדריך. על המדריך להיות מסוגל להתמודד עם לחץ
הקבוצה להתקרב לשפת המצוק, עם צלמים נועזים המתעקשים לתעד את גלישת החבר (או לתעד את הנפילה שלהם לתחתית המצוק).
שפת מצוק / התהפכות גולש – הדכה נכונה והרגעת הגולש הינם מכריעים בשפת המצוק. זוהי הנקודה הקשה
ביותר למעבר לכל גולש ולכן חשוב לעבוד לאט ולהנחות בצורה ברורה ואסרטיבית את הגולש על מיקום הרגליים, מיקום הידיים וצורת התנועה לאורך המצוק.
מניעת סטיית חבל הגלישה – במקרה של חשש מהצלבת חבלים (כתוצאה מסטיית גולש לאורך המצוק)
חשוב לבצע עגינה משנית לחבל הגלישה, בכיוון נגדי לכיוון הסטייה הצפוי.
במידת האפשר, רצוי להעביר את עמדת המדריך לצד ההופכי לכיוון סטיית חבל הגלישה.
טנדאם פרוסיק מטרה שימוש במיתרי עזר – פרוסיק – כיחידה ראשית במערכת הגלישה / הרמה. זכור! פרוסיק אחד לעולם אינו מהווה מערכת ראשית, אלא מיתר עזר. טנדאם פרוסיק כן! שימושים על חזור במערכת הרמה – בעת העלאת גולש למעלה / צמצום החבל תחת עומס. טנדאם פרוסיק מאפשר
לנו למשוך את החבל בביטחה ללא צורך בנעילה של החבל בכל פעם מחדש.
ניתוק אמצעי חיכוך מחבל ראשי (ללא אמצעי חיכוך נוסף) – אם היינו מנתקים את אמצעי החיכוך של
החבל ללא מעצור אחר במערכת, הרי שהחבל היה ממשיך לזרום בכיוון העומס והגולש היה נופל לתחתית המצוק.
טנדאם פרוסיק מאפשר לנו לנתק את אמצעי החיכוך בביטחה, כאשר הטנדאם פרוסיק הופך להיות הנקודה הקריטית בחבל,
מוריד את העומס מאמצעי החיכוך ומאפשר לנו לנתק אותו ולהרכיב אותו שוב מאחורי המכשול.
שיטה מחברים שני פרוסיקים לחבל העבודה. פרוסיק קצר – עובד תחת עומס. פרוסיק ארוך יותר – רפוי לגיבוי בלבד. פתרונות חלופיים שימוש בקשר היידן ברצועה (סלינג) – רצועה מהווה 100%. ניתן להשתמש ברצועה אחת בקשר היידן במקום טנדאם פרוסיק.
עקב הקושי לתפעל קשר היידן אחרי שהופעל עליו עומס, מומלץ להשתמש רק בצד נייח לחלוטין שבו הקר לא צריך לזוז לאורך החבל.
שימוש ביתרת החבל ליצירת חבל חלופי (קשר מוט בעניבה) – במקרה אין לנו מספיק פרוסיקים ליצירת מערכת טנדאם פרוסיק ליצירת מערכת טנדאם פרוסיק בשיני צידי החבל העומד.
ניתן להשתמש ביתרת החבל שלא עובד ליצירת "חבל חדש" אשר יאובטח לנקודת העגינה בצידו האחורי ולטנדאם פרוסיק בצידו הקדמי.
*יש להיזהר לא לשחרר את אמצעי החיכוךמהחבל העובד לפני חיבור המערכת העוקפת. *שים לב: באיזה חלק של החבל הולכים להשתמש ... !!!
מכונת פרוסיק מטרה שחרור העומס מחלק של החבל (בד"כ בסמוך לאמצעי החיכוך) ע"י הרמת הגולש מרחק קצר ובמהירות. אזהרה ! מכונת פרוסיק בנויה מפרוסיק אחד בכל צד, ולכן איננה מהווה מערכת בטוחה ראשית. אם יש צורך בשחרור אמצעי חיכוך על החבל הראשי, חובה להשתמש בטנדאם פרוסיק !!! מכונת פרוסיק בד"כ תשמש אותנו למעבר קשר על החבל הראשי (חבל האבטחה) או לפתרון תקלה באמצעי החיכוך
(פיתול של החבל וכדומה).
שימוש במכונת פרוסיק לצורך מעבר קשר בחבל האבטחה (החבל הראשי) 1. יש אמצעי חיכוך נוסף – א. נחבר אמצעי חיכוך נוסף / חדש בסמוך ללולאה של אמצעי החיכוך הראשוני. ב. ננעל את אמצעי החיכוך החדש בשני חצאי קביעות. ג. נחבר פרוסיק על חבל האבטחה בין אמצעי החיכוך לבין הגולש (לפני אמצעי החיכוך). ד. נחבר את יתרת החבל מאחור בקשר כל שהוא או לפרוסיק נוסף בכדי ליצור ממנו "חבל הרמה" חיצוני וחדש במערכת. אזהרה ! אין לפתוח את הטבעת החבל הראשי או כל טבעת אחרת תחת עבודה !!! יש להשתמש בטבעות נפרדות למערכות עומס שונות. ה. את החבל החדש נעביר דרך טבעת הפרוסיק הקדמי (לפני אמצעי החיכוך) ונבצע הרמה של הגולש,
עד לשחרור העומס מאמצעי החיכוך.
ו. ננעל את החבל לפרוסיק האחורי בשני חצאי קביעות. ז. נשחרר את אמצעי החיכוך הראשוני (עם התקלה) מהחבל. אזהרה ! יש לוודא כי אמצעי החיכוך הנוסף נעול בשתי חצאי קביעות !!! ח. נשחרר את החבל הפרוסיק האחורי ונוריד לאט ובזהירות את הגולש עד להחזרת המתח לחבל העבודה הראשי. ט. ננקה את כל המערכת והמשך הורדה. 2. אין אמצעי חיכוך נוסף – א. יש להשתמש בטנדאם פרוסיק בשני צידי החבל (או רצועה עם קשר היידן) !!! ב. התהליך זהה החל משלב ג, אולם בכל מקום שרשום פרוסיק, יש לוודא שחיברנו טנדאם פרוסיק !!!
או התחברנו לנקודה ראשית במערכת כגון: לולאה שהיא בחבל האבטחה או טבעת ראשית בעגינה.
ג. לפני שחרור אמצעי החיכוך – יש לוודא שוב שאין לנו נקודת קריטיות במערכת !!! ד. חשוב לזכור! חיי הגולש תלויים בטנדאם פרוסיק. יש לוודא שהפרוסיקים תקינים.
מעבר – קשר – במערכת הורדה / משלף *בכל מקום בו מצוין פרוסיק (Prusik), הכוונה היא לטנדאם פרוסיק !!! ולא לפרוסיק בודד.
מעבר – קשר – במערכת הרמה / מערכת רווח כח Z *בכל מקום בו מצוין פרוסיק (Prusik), הכוונה היא לטנדאם פרוסיק !!! ולא לפרוסיק בודד.
מערכת הורדה "משלף" 1. שיטת גלישה / הורדה באופן פסיבי המתאימה לאירועים הבאים: ü פריסת חבל לאורך מצוק בעל מכשוללים בלתי נראים לעין וחוסר קשר עין לתחתית המצוק. ü פריסת חבל לאורך מצוק בעת שנושבת רוח פנים חזקה. ü צורך להורדת גולש בלתי מנוסה ü הורדה מהירה של מספר גולשים 2 או 3 ביחד. 2. הגורמים המשתתפים ובעלי התפקידים: צוות הורדה הכלול 3 אנשי צוות מהם 2 מדריכים. א. מפעיל מכונת משלף 1 – מכונה ראשית ב. מפעיל מכונת משלף 2 – מכונה משנית ג. מקשר לניהול פעולות ההורדה ויצירת קשר בין ה"נשלף" למפעילי המכונות. 3. הציוד הדרוש: א. ה"נשלף" ציוד גלישה רגיל עם 2 טבעות מאובטחות ללא אמצעי חיכוך. ב. מפעיל מכונה ראשית – מערכת גלישה, אמצעי חיכוך, חבל אבטחה למקרה של משטח עבודה צר. ג. מפעיל מכונה משנית – כמו מפעיל מכונה ראשית. ד. ה"מקשר" – חבל אבטחה, חבל חירום, ערכת מדריך. 4. סדר הפעולות: 1. התחברות ה"נשלף" אל קצוות חבלי השליפה לרתמה ללא נקודות קריטיות בהתאם לסדר הבא: 1) קצה חבל המכונה הראשית בלולאת שמינית בתוספת חצי קשר דייגים בקצה חבל למטרת סימון חבל ראשי. 2) קצה חבל המכונה המשנית בלולאת שמינית 2. מתיחת החבלים מכוון ה"נשלף" אל אמצעי החיכוך ואבטחתם על ידי מפעילי המכונות. 3. בדיקת המערכת על ידי ה"מקשר" לאחר אבטחתו. 4. מתן הוראה לתחילת פעולה השליפה – "תחילת הורדה". 5. ה"נשלף" מותח את המערכת לאחור ושוקע לכיוון תחתית המצוק. 6. מפעילי המכונות משחררים את האבטחות ומוכנים להורדה – שחרור חבלים דרך אמצעי החיכוך בהתאם להוראות ה"מקשר". 7. וידוי הגעת ה"נשלף" לתחתית המצוק על ידי ה"מקשר" (קשר עין, קול, אלחוטי, סימן מוסכם בחבלים). 8. שינוי יעוד המערכת בהתאם לאפשרויות הבאות: 1) הפיכת מערכת השליפה לעמדת גלישה · הרמת החבל המשני למשטח העבודה והפיכתו לחבל אבטחה. · השארת החבל הראשי כחבל גלישה קבוע. · שינוי תפקיד מצוות שליפה למדריך מאבטח. 2) הפיכת מערכת השליפה למערכת הרמה Z
מערכת משלף
עקרון הפעולה של מערכת רווח כוח ההסבר המובא להלן נועד להסביר בצורה פשוטה וברורה את עקרון הפעולה של מערכות רווח הכוח ולתאר את אופן חישוב רווח כוח. הגדרת מושגים: v מערכת כוח רווח: מערכת רווח כוח הנה מערכת המסייעת למפעיל אותה להתגבר על כוחות,
הן ע"י הקטנת הכוח הנדרש והן ע"י הכוונת הפעלת הכוח מעמדה נוחה יותר.
v יתרון מכני: היתרון המכני היינו היחס בין ה"כוח המתנגד" (הכוח שיש להתגבר עליו) לבין ה"כוח הפועל"
(הכוח בו מושכים) המופעל באמצעות המערכת.
v מערכת תאורטית: מערכת תאורטית הנה מערכת שבה לא נלקחים בחשבון משקל מרכיביה וכוחות החיכוך ביניהם. דוגמאות של מערכות רווח כוח
כיצד מחשבים רווח כוח? על מנת לחשב בצורה יעילה "רווח כוח" להלן מספר "כללי אצבע" אשר נועדו להקל על פעולת החישוב ולעשותה נוחה יותר. כללי אצבע: 1. חישוב רווח הכוח מתחיל מנקודת המשיכה. כלומר, מתחילים את החישוב מהנקודה בה מושכים את החבל עד לנקודת האחיזה על המשקל. 2. החישוב נעשה בעזרת הכלל הבא: הכוח המופעל על החבל בצידה האחד של הגלגלת שווה לכוח המופעל על המשך החבל בצידה השני. 1. כלל זה נובע מכך, שבגלגלת עובר חבל אשר העומס לכל אורכו הוא אחיד ללא תלות במיקומה של הגלגלת. 3. בחישוב יש להתייחס למערכת רווח הכוח כאל מערכת תאורטית 2. יש להבין כי הכלאה בין שיטת חישוב זו לאחרת עשויה להטעות. דוגמאות דוגמא א': W – מסמל את המשקל
v בכל אחת מן המערכות העומס על החבל אחיד לכל אורכו. v במקרים 1, 2 העומס שווה למשקל הוגף W ובמקרה 3 העומס על החבל שווה למחצית מד עומס
(זאת לצורך המחשה והבהרת עקרונות החישוב).
דוגמא ב': גלגלת שינוי כיוון: על מנת לדעת כיצד מתבטא הכוח (בו אנו מושכים את החבל) על המשקולת, נציב לפני המשקולת מד עומס
(זאת לצורך המחשת והבהרת עקרונות החישוב).
דרך חישוב רווח הכוח: נתחיל מנקודת המשיכה (כלל אצבע 1) – מושכים בכוח X ולכן על החבל מופעל כוח X .
על המשך החבל מצידה השני של הגלגלת מופעל גם כוח X (כלל אצבע 2). חבל זה מחובר למד עומס,
שיראה (במצב של שיווי משקל) שמופעל עליו עומס X.
מכאן, הכוח שבו אנו מושכים את קצה החבל מופעל גם בקצהו השני של מד העומס (המשקולת כמובן).
למעשה, אין זה חשוב איפה לאורך החבל נמקם את מד העומד – הוא תמיד יראה עומס X (כלל אצבע 2).
גלגלת המונחת בצורה זו נקראת "גלגלת שינוי כיוון" משום שהוא לא משנה את יחסי הכוחות אלא רק משנה את כיוון הכוח המופעל. על הגלגלת מופעל עומס כפו ל מזה המופעל על החבל וזאת מכיוון שמצידה האחד של הגלגלת ישנו
חבל אשר מפעיל על הגלגלת כוח X וגם מצידה השני של הגלגלת ישנו חבל אשר מפעיל עליה כוח X ומכאן,
שעל הגלגלת מופעל כוח 2X .
דוגמא ג': יתרון מכני 2: חישוב: לפי כלל אצבע 1 נתחיל מנקודת המשיכה – מושכים בכוח X ולכן גם על החבל מופעל כוח X. לפי כלל אצבע 2 גם על המשך החבל מצידה השני של הגלגלת (ולכן גם על המשקולת) מופעל כוח X2
(בהתייחס כמובן למערכת תאורטית כלל אצבע 3).
ניתן לראות זאת באופן אחר אם נבין, שהכוח שמפעילה המשקולת מופעל על דני חתכי חבל כך שכל אחד מהם נושא
רק במחצית מן העומס.
v מכאן ניתן להבין, שגלגלת המונחת בצורה זו יוצרת יתרון מכני ביחס של 1:2 כלומר – כוח שנפעיל בקצה המערכת יוכפל בסופה של המערכת. v כמו בכל מאזן של אנרגיה במצב בו אנו יוצרים רווח יש גם הפסד. v במקרה זה: היתרון המכני נוצר על חשבון אורך החבל אותו אנו צריכים למשוך ביחס ישיר אחד לשני. משמע, ככל שהיתרון המכני יגדל כך תגדל כמות החבל שנאלץ למשוך בכדי להרים את המשקולת.
ביתרון מכני 2 על מנת להרים את המשקולת
המשקולת
לסיכום:
בדוגמאות 2, 1 אין יתרון מכני ולכן על מנת להרים את המשקולת לגובה של בדוגמא 3 ישנה מערכת יתרון מכני 2 ולכן על מנת להרים את המשקולת לגובה של
(כמובן בהפעלת מחצית מן הכוח שדרוש בדוגמאות 2, 1).
דוגמא ד': יתרון מכני 3 – מערכת רווח כוח Z:
v האותיות (A), (B), (C), (D) חישוב יתרון מכני 3 – מושכים את החבל בכוח X (כלל אצבע 1). על חבל המשיכה (A), על המשך החבל מציגה השני של גלגלת ה"בכמן" (B) וכן על המשך החבל
מציגה השני של גלגלת העיגון (C) מופעל כוח X (לכל אורך החבל, מנקודת המשיכה וכד לנקודת חיבור ה"בכמן" לחבל,
מופעל כוח X – כלל אצבע 2).
מכאן על גלגלת ה"בכמן" ולכן גם על ה"בכמן" עצמו מופעל כוח X2 וזאת מכיוון שחבל המשיכה (A)
מפעיל כוח X והמשך החבל מצידה השני של הגלגלת (B) מפעיל גם כוח X.
בנקודת חיבור ה"בכמן" לחבל פועלים שני כוחות משיכה: - קשר ה"בכמן" מושך בכוח של X2 - החבל עליו קשור ה"בכמן" מושך בכוח של X מכאן, מנקודת חיבור ה"בכמן" לחבל ועד למשקולת אותה אנו רוצים להרים קטע (D) מופעל כוח של X3 ולכן זהו יתרון מכני 3. כמובן שעל כך משיכת חבל באורך מסוים תעלה המשקולת שליש מאורך זה. עתה, לאחר שהנו את הכללים לחישוב רווח כוח ואת שיטת החישוב, חשוב לזכור: 1. שיטה זו נועדה ליצור מצב בו כל אחד יהיה מסוגל להבין ולחשב את מערכת רווח הכוח אותה
בנה או ברצונו לבנות, בצורה תאורטית.
2. מכיוון ששיטה זו הנה תאורטית יש להבין שב"שטח" לחיכוך יש תפקיד מכריע הגורם מספר שינויים במערכת התיאורטית: א. חיכוך החבל על המצוק יותר מצב בו צריך להפעיל יותר כוח על מנת להרים את המשקולת,
שכן כוח זה מתגבר לא רק על המשקל אלא גם על כוח החיכוך (חיכוך זה במקרים מסוימים יכול להיות גדול
מאוד ואף לגרום לקריעת החבל).
ב. החיכוך של החבל על הגלגלת, משטח העבודה והמצוק גורם למצב בו כל המערכת נכנסת לעומת גדול,
דבר המשפיע על העיגונים ושאר האמצעים במערכת.
ג. מכיוון שבמערכת רווח כוח ישנם מספר חבלים הנעים על משטח העבודה, יש להבין שהוספת
גלגלות וחבלים להגדלת כוח הרווח יוצרת לא רק רווח כוח גדול יותר אלא חיכוך ועומסים יותר גדולים
(דבר שלעיתים אינו לטובת המשתמש).
ד. זווית משיכה – חשוב מאוד להקפיד ולמשוך את קצה החבל במקביל לשאר מערכת ההרמה,
כלומר בזווית של 180 מעלות., כיוון, שבדיוק כמו בחלוקת משקל שאנו מבצעים בעיגון, גם במצב זה,
ככל שנגדיל את הזווית שבין החבל שאנו מושכים ושאר החבל (העובר בגלגלות ומתחבר למשקולת),
כך נאלץ להפעיל כוח רב יותר בכדי למשוך.
לכן, כל עוד אין אילוצי שטח המונעים משיכה במקביל לקו המחבר בין העיגון והמשקולת,
יש למשוך את החבל קרוב ככל האפשר לנקודת העיגון או לבצע "שינוי כיוון" ע"י הוספת גלגלת נייחת בנקודת העיגון.
לסיכום להלן הדגשים: 1. מתחילים את חישוב רווח הכוח מנקודת המשיכה והלאה. 2. הכוח על החבל בצידה האחד של הגלגלת שווה לכוח על המשך החבל בצידה השני. 3. בזמן חישוב מערכת רווח הכוח יש להתייחס אל מערכת רווח הכוח כאל מערכת תאורטית. 4. שימוש בשיטות אחרות עשוי להטעות. 5. היתרון המכני נוצר על חשבון אורך החבל אותו אנו צריכים למשוך. 6. זכור: בשטח לחיכוך יש חשיבות מכרעת ויש להבין ולהתייחס להשפעותיו.
מערכת הרמה בסיסית – Z v יש לקשור את ה"קשר האיטלקי" על טבעת אגסית (H.M.S), ואל על טבעת D רגילה. v נוהל זו הינו נקודת קריטית במערכת הגלישה !!! ביצוע תפקיד "גולש אחרון" יבוצע רק על ידי מדריך מיומן. v בסיום פעולת הגלישה באפיק נחל, המשך פעילות ללא יכולת פירוק התחנה והורדת הציוד בדרך עוקפת. v ביצוע גלישת המדריך תוך איסוף הציוד והשארת מינימום ציוד בתחנה והמשך הפעילות במורד אפיק הנחל. v הגורמים המשתתפים ובעלי התפקידים: 1. מדריך אחרון – "גולש אחרון" 2. מדריך מאבטח בתחתית המצוק באבטחה תחתית – יש לוודא שהנ"ל עומד עם קסדה. v סדר בפעולות: 1. ה"גולש האחרון" מאבטח את חבל הגלישה וחבל האבטחה לאחת ממערכות העגינה תוך השארת שרכים ארוכים של כ- 2. בניית עיגון להשארה בשטח. 3. העברת אחד השרכים דרך עיגון שנשאר בשטח. 4. חיבור חבל האבטחה לחבל הגלישה בקשר חיבור וסימון חבל המשיכה או הכפלת החבל במקרה שאורך החבל כפול מגובה המצוק. 5. חיבור 2 חבלי הגלישה דרך אמצעי חיכוך ל"גולש אחרון". 6. הודעה למאבטח התחתי – מוכן לגלישה. 7. אישור המאבטח התחתי כי הוא אוחז את קצוות החבל ומוכן לאבטחה. 8. גלישה מאובטחת על שני החבלים לתחתית המצוק. 9. משיכת אחד החבלים (המסומן) והעברת החבל השני דרך העיגון הנשאר עד נפילתו למטה. v דגשים: 1. סימון / זיהוי החבל שעומדים למשוך 2. מניעת חיכוך החבל בשפת המצוק 3. העברת הקשר בין 2 החבלים מעבר לשפות המצוק לפני הגולש 4. ביטול פיתולים בחבל בזמן המשיכה 5. ביצוע ניסוי משיכה לפני ירידת ה"גולש האחרון" 6. ביצוע תפקיד "גולש אחרון" רק על ידי מדריך מיומן.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
טיולים לילדים | אירוע עסקי | אירועים לחברות | ארועים עסקיים |
|||||||||||||||||||||||
|
©Copyright 2010 snepling.co.il
Created and maintained by WSI |
